קרן השתלמות: המכשיר שנשאר פטור ממס — ומה שכדאי לבדוק בו
זהו כנראה המכשיר הפיננסי היעיל ביותר שזמין לשכיר הישראלי — ובכל זאת רבים משאירים אותו במסלול שנבחר עבורם ביום הראשון בעבודה.
קרן השתלמות נהנית ממעמד מיוחד: הפקדות עד לתקרה שנקבעת בחוק, והרווחים עליהן פטורים ממס רווחי הון בעת המשיכה. במקביל, חלק ההפקדה של המעסיק אינו נחשב הכנסה חייבת בגבולות אותה תקרה.
נזילות — הנקודה שמבלבלת
הקרן הופכת נזילה לאחר שש שנות ותק, ולצורך השתלמות מקצועית כבר לאחר שלוש. אחרי שהקרן הפכה נזילה אין חובה למשוך — היא יכולה להמשיך לצבור, בפטור, ולשמש בהמשך כרכיב הוני גמיש. לא מעט חוסכים מושכים ברגע שנפתחה האפשרות, ומאבדים את היתרון הזה.
קרן שנשארה במסלול ברירת המחדל עשרים שנה לא בהכרח נמצאת במסלול שמתאים לאופק שנותר.
מה כדאי לבדוק
- המסלול. כללי, מנייתי, אג״חי או שקלי — ההתאמה תלויה בטווח ובשאלה אם הכסף מיועד לשימוש קרוב.
- דמי הניהול. נגבים מהצבירה, וניתנים למשא ומתן בדיוק כמו בפנסיה.
- ריכוז קרנות ישנות. חוסכים שהחליפו מקומות עבודה מחזיקים לעיתים כמה קרנות קטנות, שכל אחת נושאת דמי ניהול משלה.
- מסלול עוקב מדד. קיים היום כמעט בכל גוף, ולרוב בדמי ניהול נמוכים משמעותית.
המעבר בין מסלולים בתוך אותה קרן אינו אירוע מס ואינו מאפס ותק. זו אחת הפעולות הפשוטות ביותר שחוסך יכול לעשות בעצמו.